תוקף הבחינה הפסיכומטרית - ומה זה אומר עליך אם שיפרת ציון

אפשר להתווכח כמה שרוצים על השאלה אם הבחינה הפסיכומטרית "הוגנת", אם היא "באמת מודדת אינטליגנציה", או אם היא בכלל צריכה להשפיע ככה על העתיד של מישהו. זה ויכוח לגיטימי, ולא כאן נכריע אותו. אבל יש נתון אחד שהמרכז הארצי עצמו מפרסם, ושקשה להתווכח איתו: הציון הפסיכומטרי, בממוצע ולאורך שנים, באמת מנבא הצלחה אקדמית בפועל.

מהימנות: כמה אפשר לסמוך על הציון עצמו

מהימנות בודקת עד כמה מדידה חוזרת (באדם דומה, בתנאים דומים) הייתה נותנת אותה תוצאה. מהימנות הציון הכללי המשוקלל של הבחינה הפסיכומטרית נאמדת ב־0.94, גבוה מאוד, כשהסף המקובל לבחינות בעלות משמעות משמעותית הוא 0.80 ומעלה.

תוקף ניבוי: האם ציון גבוה באמת מנבא הצלחה בלימודים

המתאם בין הציון הפסיכומטרי הכללי לבין ממוצע הציונים בשנה א' באוניברסיטה נמצא 0.36, ועם ציון הגמר לתואר 0.34. כשמשלבים את הציון הפסיכומטרי יחד עם ממוצע הבגרות, התוקף הניבויי עולה ל־0.46–0.47, כלומר הפסיכומטרי מוסיף כוח ניבוי אמיתי, מעבר לתעודת הבגרות לבדה.

זה משתנה לפי תחום לימוד

התוקף הניבויי לא אחיד: הוא הגבוה ביותר בתחומים "מדויקים" יותר, כמו הנדסה (0.53) ומדעי הטבע (0.54), והנמוך ביותר בתחומים כמו רפואה וטיפול-סיעודי (0.19–0.24), שם גורמים אחרים (כמו כישורים בין-אישיים) משחקים תפקיד גדול יותר בהצלחה בפועל.

אז מה זה אומר עליך

הנתונים האלה לא אומרים שום דבר ודאי על אף אדם ספציפי. מתאם של 0.3–0.5 הוא מתאם בינוני, לא חזאי מושלם. אבל הם כן אומרים משהו על המגמה: בממוצע, על פני אלפי סטודנטים, ציון גבוה יותר מלווה בביצועים אקדמיים טובים יותר בפועל. אז תגידו מה שתגידו על ההיגיון שמאחורי הבחינה, ואם שיפרתם את הציון שלכם משמעותית, לא מן הנמנע שבדרך גם שיפרתם משהו אמיתי ביכולות שהבחינה בסופו של דבר מנסה לצפות.